<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך ר' חנניה סגן הכהנים</h1>
<h2>דף מז:</h2>
ואע"פ שר' חנניה סגן הכהנים היה קודם לר' עקיבא אל תתמה על ההיא דתנן במס' פרה פ"ג [מ"א] ומייתינן לה בפ"א דסדר יומא בגמרא מפרישין כהן גדול [ח' ע"א], נימא כתנאי אי טומאה דחויה בציבור או התר' דתנן אחד זה ואחד זה פי' כהן גדול ביום הכיפורים וכהן השורף את הפרה מזין עליו כל ז' מכל חטאות שהיו שם דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר אין מזין עליו אלא ג' וז' בלבד, ר' חנניה סגן הכהנים [אומר] כהן השורף את הפרה מזין עליו כל ז' כהן גדול ביום הכיפורי' אין מזין עליו אלא ג' וז'. ואין לתמוה כמו שכבר כתבתי כבר ששונה דברי הראשונים עם האחרונים כההיא דפ"א דפסחים [י"א ע"ב] ר' מאיר אומר אוכלין כל חמש ושורפין בתחילת שש בין חולין בין תרומה ר' יהודה אומר אוכל כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחילת שש. ר"ג אומר חולין כל ארבע ותרומ' כל חמש וכו' והרי ר"ג שקדם להם אלא המסדר' שסדרו משנה ובריית' כל מחלוקת שנחלקו האחרונים ומצא' דברי הראשונים עניין הכרעה שנה דברי החולקים וסדר דברי הראשונים דאיירו נמי בה אחריה' כעניין הכרעה, אי נמי כההיא דבמה אשה [שבת נ"ט ע"ב] ת"ר לא תצא בעיר של זהב אם יצתה חייב' חטאת [דברי ר' מאיר], הרי איסור תורה לחיוב, וחכמים אומר' לא תצא מדבריהם מיהו אם יצתה פטורה דתכשיט הוא ולכתחילה שרי אלא משום דילמא שלפא ור' אליעזר אומר יוצא לכתחלה דאשה חשובה לא שלפה, בעניינים אילו סדרו המסדרים האחרונים דברי הראשונים שדברו במה שחלקו האחרונים ומסדרן על הסדר. בתחילת גמרא פ' טרף בקלפי [יומא ל"ט ע"א] ר' חנניה סגן הכהנים אומר למה סגן ממונה שאם אירע פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו ובירושלמי בסדר יומא פ' אמר להן הממונה [ה"ח] ה' דברים היה הסגן משמש הסגן מימינו וראש בית [אב] משמאלו הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך, הניף הסגן בסודרין אחז הסגן והעלהו, במס' תמיד בפ' החלו [פ"ז מ"ג], ולא היה כהן גדול מתמנה עד שמתמנה הסגן שהיו ממנין הסגן ואח"כ כהן גדול כדאמר ר' חנניה סגן הכהנים. ובמס' נזיר פ' כהן גדול [מ"ז ע"ב] איבעי' להו משוח מלחמה וסגן הי מינייהו עדיף לעניין ליטמא למת מצוה ומסיק דלעניין טמויי משוח מלחמה מטמא כדר' חנניה סגן הכהנים אבל להחיותו אמר מר זוטרא דמשוח מלחמה קודם משום דתלו ביה רבים, וכן מצאתי במגילת סתרים דר' ניסים, שהביא על פר הבא על המצות וכו' ובזבחים פ' טבול יום [ק"ב ע"א] משמע שקדושת סגן עדיף ממשוח מלחמה דתניא חמש שמחות היתה אלישבע יתירה על בנות ישראל יבמה מלך אישה כהן גדול בנה סגן בן בנה משוח מלחמה ואחיה נשיא שבט. וי"ס שני בניה סגני כהונה, מדאלעזר היה סגן ופנחס משוח מלחמה ש"מ דקדושת אלעזר עדיף. ופרה שנשרפה במדבר ע"י אלעזר שהוא סגן וכן יסד הקלירי [יוצר לפרשת פרה] פעולתה בסגן וכן בתוספתא דמס' פרה [פ"ד ה"ג] ונתתה אל אלעזר שהוא סגן. גרס' בפ' משוח מלחמה במס' סוטה [מ"ב ע"א] ת"ר ונגש הכהן יכול (לכל) [כל] כהן שירצה ת"ל ודברו השוטרים מה שוטר בממונה אף כהן בממונה ואימא כהן גדול דומיא דשוטר מה שוטר שיש ממונה על גביו אף כהן שיש ממונה על גביו. ואימא סגן דהיינו אחר כהן גדול ומשוח מלחמה מנלן ומשני סגן לאו ממונה דתנן א"ר חנניה סגן הכהנים למה סגן ממונה וכו'. בסנהדרין פרק כהן גדול [י"ח ע"א], כשהוא מנחם את אחרים כל העם עוברים והממונה ממצעו ות"ר [שם י"ט ע"א] כשהוא עומד בשורה לנחם אחרים, סגן ומשוח מלחמה עומד בימינו וכו' ואמר רב פפא ש"מ מהא מתנית' תלת ש"מ היינו סגן היינו ממונה דמתניתין אלמא לסגן קרי ליה ממונה לא לשום דבר אלא שאם אירע וכו'. ונראה דהיינו הירושלמי שפי' אמר להן הממונה דהוא סגן וסגן שררה שלו מרובה ממשוח מלחמה, דגרס' בשלהי מס' תעניות [ל"א ע"א] ת"ר בת מלך שואלת מבת כהן גדול בת כהן גדול מבת סגן בת סגן מבת משוח מלחמה וכו'. גרס' במס' אבות פ' עקביא [מ"ב] ר' חנניא סגן הכהני' אמר הוה מתפלל בשלומה של מלכות כמה שנאמר [ירמיהו כ"ט] דרשו שלום העיר והתפלל על כי בשלומ' יהיה לכם שלום. וגרס' בספרי [פ' נשא] וישם לך שלום ר' חנניה סגן הכהנים אומר זה שלום מלכות וכן הוא אומר למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגומר.
